אנחנו קצת אחרי התקפת החמאס ב- 7 לאוקטובר 2023, ויש הסכמה מלאה שהיתה פה הפתעה עם תוצאות נוראיות עבורנו.
במעבדה התנועתית של Defensive Dance אנחנו יודעים שהפתעה גוררת השלכות תנועתיות. זו עובדה ידועה שתגובת Fight or flight, קוראת כתוצאה מגירוי כזה. אני זוכר לפני שנים כשעשיתי קורס דאיה בגילשונים התרגול בגובה נמוך היה סביר, אבל אותן תנועות של איזון מרכז הכובד מול מרכז העילוי בכלי, כשמביטים בקרקע ממרחק גדול יותר כמעט הובילו להתרסקות. המוטוריקה העדינה נעלמה!
תגובות דומות אפשר לראות אצל הולכי רגל במעבר חציה, רובם קופאים כשהם חושבים שיש מכונית שעתידה לדרוס אותם, במקום לנסות להתחמק (ואל תשאלו איך אני יודע).
השאלה האמיתית היא כיצד להתמודד עם הפתעה באופן שיאפשר לנו גמישות תנועתית ולהקטין את הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.
השלב הראשון הוא פיזיולוגי – שימו לב לוידאו הזה שמדריך איך לנוע כהולך רגל במקרה פגיעה. יש פה טכניקה שדומה מאוד לטכניקה של אגרוף תאילנדי לספיגת בעיטה נמוכה, בצירוף גלגול על מכסה המנוע על מנת לפזר את התנע על זמן ארוך יותר ולהקטין את הכוחות הפועלים ממש כמו בפרקור או בגלגול צניחה.
הבעיה בהתמודדות פיזיולוגית בלבד עם הפתעה היא שתירגול פיזי מלמד תגובה ספציפית לגירוי ספציפי. את ההתמודדות הזו אפשר לגוון עם מגוון של גירויים בתרגול, כמו שעושים למשל בקרב מגע או לחילופין בסדנת שבי בצבא. אבל בשביל ללמוד להתמודד עם הפתעות מפתיעות באמת, כאלו שאיננו יכולים לצפות מראש. מן ברבורים שחורים כאלו, אנחנו צריכים לבנות כלים פסיכולוגיים למצב שבו יש הפתעה.
אחת הבעיות עם מצבי הפתעה היא שאם ההפתעה אמיתית, איננו יכולים לצפות אותה ולתרגל אותה. ומיפוי מראש של כל מרחב "ההפתעות" אינו אפשרי. זו גם הסיבה שבמצבי קרב, בהתקלות ראשונה, קשה מאוד לצפות תגובה ממי שטרם התנסה בכך. גם תרגול עם אש חיה שונה מאוד ממצב שבו יורים בך על מנת להרוג, ותרגול במצב האמיתי עשוי להקטין מאוד את מספר המתרגלים… בעיה דומה נתקלים בה בתרגול תנועתי עם סכין, וזו אחת הסיבות שאני נמנע מכך. יש פער ענק בין עבודה עם סכין תרגול ועבודה מול סכין חדה!
אז כיצד מתמודדים פסיכולוגית עם הפתעה מפתיעה?
הרעיון המרכזי הוא להבין את התגובה הפסיכולוגית להפתעה, או לגירוי ולנתח אותה ממש בשיחה, ע"מ להבין את התחושות וכיצד ניתן לבנות עליהן תנועה. שימו לב שלא תמיד התגובה להפתעה היא התגובה הנכונה! בהרבה מקרים התגובה היא רתיעה וקשה לשפוט מה מהתגובות היא נכונה. אבל ניתוח רטרוספקטיבי של התגובה יכול להביא להבנה טובה יותר של התחושות. ובמובן מסוים אלחוש (דה-סנסטיזציה) של ההפתעה ותפקוד טוב יותר.
חשוב לתת את הדגש על ההבנה ולא להיקלע לתרגול פיזי כדוגמת – אחרי 10000 קפיצות מהפח אתרגל לפחד. הפתעה היא סוג של מתנה שניתן וצריך ללמוד ממנה!
