לפני שנים היה לי חבר ילדות שבחצרו חי חמור מחמד. בילי החמור היה יצור שכל תכליתו אכילה מהפתח הקדמי ופליטת רפש מהחלק האחורי. את כל חייו בילה בחצר, כלוא בתוך מכלאה קטנה, כבול למאוויים של בעליו לתת לילדיו חוויה של חיי כפר בעודם חיים בעיר.
לבילי היה כישרון אחד, הוא היה נוהג להתגנב בשקט לדלת המכלאה, להפנות את עכוזו אל דלת הפח ולבעוט בעיטת חמור שהייתה מבעיתה את השכנים ברעם של פח גלי, במיוחד כשהיה עושה זאת לפנות בוקר.
אני לא נגד בעיטות גבוהות ונמוכות, אבל מכיוון ש- Defensive dance היא תנועה פונקציונאלית, צריך להבין מתי להשתמש בבבעיטות, לא רק כדי להפחיד את השכנים.
לבעיטה יש מספר יתרונות: היתרון הראשון, היא שמדובר בתנועה אינסטינקטיבית, בין אם היא בעיטת דחיפה או בעיטת כדורגל שמתרגלים בשכונה מגיל צעיר.
היתרון השני הוא, כיוון שמדובר בתנועה מהרגל, בעיטה משתמשת בשרירים גדולים ומגיעה לטווח יותר גדול מאשר אגרוף.
והיתרון השלישי הוא שאנחנו בדרך כלל נועלים נעליים, ולכן בעיטה עם נעל מגינה על כף הרגל מצד אחד ומצד שני אפקטיבית יותר כלפי היריב.
מצד שני, לבעיטה יש חסרונות כתנועה פונקציונאלית. היא משביתה את היכולת לזוז, ברגע הבעיטה, הבועט סטטי ואינו יכול לזוז.
הבועט עומד על רגל אחת ולכן פחות יציב, למעט אם הוא חמור! בעיטה היא בדרך כלל תנועה גדולה, עם שרירים גדולים ולכן פחות מדוייקת ויותר מחייבת. ולבעוט למישהו בראש במקום צפוף זה לא פשוט אם הוא עומד, ואם הוא שוכב זה לא ממש מעורר את אהדת הקהל.
אז מתי לבעוט?
השאלה מתי לבצע תנועה, תלויה בשרשרת התנועתית שבה היא נמצאת. לכן גם תרגול של תנועות בודדות, בין אם מדובר באגרוף או בעיטה, רלוונטי רק להדגמות או לשיפור מוטורי של התנועה עצמה.
בעיטה יכולה לבוא בתחילת השרשרת התנועתית במידה ואנחנו רוצים להרחיק מישהו, בדומה לבעיטת הדחיפה באגרוף תאילנדי (או אם תוקף אותך תנין). בסוף השרשרת התנועתית, אם מבצעים אותה כחלק מצעד – למשל בעיטה לכיוון הברך של היריב והתקדמות עם אותה רגל כלפיו. או לחילופין באמצע השרשרת התנועתית, בדרך כלל בטווח אמצע (נניח ברכיה) תוך כדי תנועה.
בילי החמור סיים את חייו באותה מכלאה בחצר, באופן דרמטי במיוחד. הוא נמצא בבוקר סוף שבוע אחד שוכב על הקרקע מדמם, כשרגלו האחורית תקועה בפח של שער המכלאה לאחר שהצליח לחורר אותו במחיר של פציעה. זו היתה הבעיטה האחרונה שלו והוא נקבר תחת שלט עץ ישן שנעלם לאחר שהבניין עבר תמ"א 38.
