אנחנו קופים משודרגים, קצת אדפטציות של כף הרגל, פחות פרווה על הגוף (לא לכולם) ושינויים בתיבת הקול, לא עצרו אותנו מלהתכווץ ולאחוז כשאנחנו מרגישים תחושת נפילה, או איום.
עם הרבה תרגול אפשר להמנע מרפלקס של כיווץ שרירים והתועלת היא לא מבוטלת בכלל.
ראשית שריר מכווץ צורך אנרגיה, מיצר חומצת חלב וזה מעייף ולפעמים כואב. שנית, תנועה מורכבת פרושה שרשרת של תנועות באיברים שונים. ברגע שיש הסתמכות על הפעלת כוח באחד מהאברים שמשתתף בתנועה הוא הופך לחוליה החלשה בשרשרת. זו אגב הסיבה למנטרות של "תנועה מהמרכז", דאנטיין וכו'. שרירי הליבה הם החזקים בגוף וראוי שהם יהיו החוליה החלשה.
אבל זה לא העיקר, זו יותר הבעיה.
העיקר נמצא ברפלקסים העמוקים – הגירוי הבסיסי ביותר לתנועה הוא מגע, ועל מנת לאפשר נגישות למגע צריך רפיון, בלי הרפיית שרירים הרפלקסים לא מורגשים.
https://youtu.be/0sqCIzuotWo
ואחרי ההרפיה והפעלת הרפלקסים העמוקים, יש תנועה תחת אילוצי ה- Facia. פסיה היא לא רק שם של סבתא, אלא הדבק שמחבר את האברים שלנו במהלך התנועה.
כשעושים חימום מנסים להתאים את היכולת שלנו לאילוצי הפסיה, ולפעמים גם להרחיב אותם – זה אחד הדברים שמונעים פציעות.
אבל הדבר החשוב ביותר הוא ההבנה שאפשר להשתמש באילוצים של הפסיה לצורך העברת כוח במינימום מאמץ, בקצה תחום התנועה המתיחה מאפשר העברת כוח בצורה יעילה והבנה היכן הגבול הזה מאפשרת תנועה ללא מאמץ והמנעות מפציעות שנמצאות מעבר לגבול היכולת של הפסיה.
https://youtu.be/-uzQMn87Hg0